נשירת פרווה בחתולים ובכלבים

לא אחת אני פוגש בלקוחות המתלוננים על "נשירת שיער נוראית", "בית מלא בשערות", "כמויות אדירות של שיער בבית שאפשר לארוג מהן שטיח" ועוד, ובאותה נשימה שואלים מה אפשר לעשות בנידון, תשובתי בדרך כלל ארוכה, מגוונת ומותאמת לסוג בעל החיים, גזעו ובעליו.

רקע

הפרווה היא אוסף של שיער צפוף המכסה את כל גופו של בעל החיים, לרבות פניו, כפות רגליו וזנבו, השערה צומחת מזקיק הנמצא בשכבות העור ונשארת בו לאחר מותה עד לצמיחת שערה חדשה מאותו הזקיק, משך צמיחת השערה הוא 105-160 יום המתחלקים לשלושה שלבים ולאחריהם מוות של השערה והמתנה בזקיק עד לנשירתה. צמיחת השיער מושפעת ישירות מכמות ואיכות החלבון במזון, ממינרלים במזון (אבץ, נחושת, מגנזיום, סלניום ועוד), מחומצות שומן שמקורם במזון, מוויטמינים במזון (E, D, C, A), מהורמונים במחזור הדם (בין אם מקורם במזון כמו פיטואסטרוגנים ובין אם מקורם ביצור עצמי בגוף) ומאורך היום (פוטופריודה).

מטרת הפרווה בבעלי חיים היא כסות גוף, בידוד והגנה מפגעי הסביבה כמו קור, גשם, שלג ואף חום ושמש יוקדת ומכאן נחיצותה וחשיבותה. לבעלי חיים שונים פרווה שונה בהתאם לבית הגידול בו הם חיים ובהתאמה לגנום (מכלול התכונות הנמצא ב- DNA). לכלבים וחתולים שתי תצורות פרווה: פרוות חורף (צפופה, סמיכה ובדרך כלל גם כהה יותר) ופרוות קיץ (דלילה, אוורירית ובדרך כלל בהירה יותר), בחלק מהגזעים ניתן גם למצוא "פרווה כפולה" (ארוכה לכסות ומתחתיה קצרה לבידוד - בעיקר בגזעים הנדרשים להתמודדות עם מצבי קור קיצוניים כמו סמוייד, האסקי סיביר, מלמוט ועוד).

לאור העובדות שתוארו קודם ניתן להבין כי קיימת נשירת פרווה לאורך כל השנה אולם בשני מועדים בהם מתחלפת פרוות החורף בפרוות הקיץ ולהיפך, כלומר באביב ובסתיו, ניתן להבחין בנשירה נקודתית מוגברת. במדינת ישראל, בה כל בית ממוזג בקיץ ומחומם היטב בחורף, בעל חיים המתגורר בבית (ולא בחצר) ואיננו חשוף לשינויי עונות השנה באופן קיצוני עשוי להראות נשירת פרווה סדירה לאורך כל השנה וכמעט ללא שינוי בעונות המעבר.

נשירה פיזיולוגית או נשירה פתולוגית ?

כאשר מגיע בעל חיים למרפאה ובעליו מעידים על נשירה מוגברת ראשית יש לאבחן האם מדובר בנשירה פיזיולוגית או בנשירה פתולוגית.

· נשירה פיזיולוגית - נשירת פרווה טבעית

· נשירה פתולוגית - נשירת פרווה כתוצאה ממצב גופני ירוד או מחלה

אם אובחנה נשירה פיזיולוגית אזי אין צורך בטיפול רפואי וניתן לגשת מיד ולפעול על מנת לצמצם את אפקט התופעה, אם מדובר בנשירה פתולוגית אזי יש להמשיך בהליך האבחון ולהגיע לשורש הבעיה על מנת לפותרה.

המחלות העלולות לגרום לנשירת פרווה מתחלקות למספר קבוצות:

¨ מחלות עור פטרייטיות - סוגים רבים, שונים ומגוונים של פטרות עוריות (חלקן עלול לעבור לאדם)

¨ מחלות עור זיהומיות (על רקע חיידקי) - סטרפטוקוקוס, סטפילוקוקוס

¨ נגיעות בטפילי עור - סקביאס, דמודקס, כינמת למינה (פסורופטס, כוריופטס)

¨ מחלות מטבוליות - מחלות של בלוטת התריס ובלוטת יותרת הכליה המפרות את האיזון ההורמונלי בגוף

¨ תזונה לקויה - תזונה בייתית לא מאוזנת או מזון מסחרי ברמה נמוכה, אלו עלולים לגרום למחסור בחלבון איכותי, מינרלים, ויטמינים וחומצות שומן

¨ גנטיקה - מחלות עור תורשתיות

¨ גידולים סרטניים - בעיקר כאלו של מערכת הרביה המפרים את האיזון ההורמונלי במחזור הדם

¨ מחלות בעלות רקע אימונולוגי - בדרך כלל אלרגיות על רקע רגישות למזון או לעקיצות פרעושים

¨ דחק / סטרס - כל מצב הגורם לסטרסס אצל בעלי החיים לרבות מחלות של מערכת העיכול ועוד

אז מה ניתן לעשות ?

ראשית יש להבין שלא ניתן למנוע נשירת פרווה פיזיולוגית בחתולים ובכלבים ! מדובר בהליך טבעי ונורמלי לחלוטין שאין יכולת להתערב בו או למונעו, ניתן להפחית נשירת פרווה, ניתן לצמצם את האפקט הלא רצוי בנשירה (פרווה פזורה בכל פינה בבית) אך לא לעצור את התהליך עצמו.

מזון איכותי

יש להקפיד על תזונה מלאה ומאוזנת !

בין אם מדובר במזון בייתי (לאחרונה החל טרנד של הכנת מזון בייתי במיוחד לכלבים ע"י מתכונים מיוחדים) ובין אם מדובר במזון מסחרי, אין המאמר קובע מה טוב יותר אלא ממליץ על שימוש במרכיבים איכותיים להכנת מזון בייתי או רכישת מזון מסחרי איכותי, טוב ומוכר מדרגת הסופר פרמיום. על המזון להכיל חלבונים, מינרלים, ויטמינים וחומצות שומן ממקור איכותי וטוב ובה בעת להקפיד על האיזון בינהם.

תוספי מזון

רוב המזונות המסחריים המובילים בשוק מכילים בתוכם תוספי תזונה כגון: חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6, ויטמינים E, D, C, A כתוספים וכנוגדי חמצון ומינרלים, אולם אם הרופא הווטרינר המטפל אבחן מחסור באלו, אזי ניתן להוסיפם למזון כתוספת של שמן דגים, שמן חריע, שמן חמניות, שמן פשתן ועוד או בכמוסות מסחריות הנמכרות אצל וטרינרים ובחנויות חיות.

טפילי עור חיצוניים

חלק גדול של הפציינטים המגיעים למרפאה עם סימנים של בעיות עור ונשירת פרווה ”מארח“ טפילי עור חיצוניים (פרעושים וקרציות למשל) על גבי העור. התגובה הקלה לנגיעות באלו מלווה בגרד, אדמומיות, פצעי גרד או שריטות עמוקות בעור, פרווה דלילה ולא נעימה למגע, דלקות עור, קרחות ונשירת פרווה, התגובה הקשה יותר מכילה את כל הסימנים הנ"ל בתוספת תגובה של המערכת החיסונית. השלב הראשון בטיפול הוא כמובן הרחקת גורם הבעיה (הפרעושים והקרציות) מבעל החיים, לכן טיפול מקדים, סדיר וקבוע כנגד פרעושים וקרציות ימנע נגיעות בטפילי עור וגירודים, יותיר פרווה נקייה, מבריקה ויצמצם את מימדי נשירתה.

רחצה

חלק גדול מבעלי הכלבים סבור שככל שירחצו את הכלב יותר כך תהה הנשירה פחותה אך להיפך הדבר, רחצה תכופה מדי (יותר מפעם בחודשיים / שלושה) של הכלב מונעת את התחדשות שכבת השומן הטבעית המגינה על עורו, העור הופך יבש יותר, אדום ומגורה, חשוף למזהמים ולעיתים אף מופיעה קשקשת על גבי העור, רחיצה תכופה אף מצמצמת את השפעת החומרים המונעים נגיעות בפרעושים וקרציות (ראו סעיף קודם). ניתן לרחוץ את הכלב פעם בכמה חודשים ולהשתמש בשמפו לכלבים בלבד, רמת החומציות של עור הכלב איננה זהה לרמת חומציות העור של האדם ולכן שמפו לשיער אדם עלול להזיק לעור הכלב (גם אם כמה ימים לאחר הרחצה הכלב מריח טוב והפרווה מבריקה).

הברשת הפרווה

סירוק והברשה יומיומי של הפרווה מסיר את עודפי השיער המת מסבך הפרווה, ממריץ את מחזור הדם לעור ולזקיקי השיער, מנקה את הפרווה, מונע קשרים בשיער ומפחית משמעותית את כמות השיער הנותר על רצפת הבית, הרהיטים והבגדים. זמן הסירוק של הכלב או החתול, גם אם יארך שתי דקות ביום, ישפיע לחיוב על הקשר בין בעל החיים ובעליו ויחזק אותו באופן משמעותי.

תספורת

בנושא תספורת של כלבים וחתולים הדעות חלוקות ומגוונות, יש גזעים שלא מומלץ לספר (האסקי סיבירי, סמוייאד, מלמוט, ניו-פאונדלנד וכו'), יש גזעים שאין צורך לספר (פרווה קצרה מאד כמו בוקסר, אמסטף, וכו') ולגבי השאר אין מניעה, כך או כך, כדאי להיוועץ ברופא הווטרינר המטפל לפני התספורת. תספורת נכונה בחודשים החמים תפחית את עומס החום בקיץ על גופו הכלב, תקל על ההתמודדות עם נגיעות בפרעושים וקרציות, תעודד צמיחה של שיער חדש ובריא ותפחית את כמות השיער ה"מסתובב" בבית על הרצפה והספות (האמור לעיל איננו מתייחס לתספורות בעלות פן רפואי).

משקל עודף

סעיף זה מתייחס לכלבים וחתולים שמנים, בבעלי חיים אלו קצב חילוף החומרים וזמינות החלבון שונים ולכן גם צמיחת השיער ונשירתו, כלבים וחתולים שמנים יראו נשירת שיער מוגברת לעומת קרוביהם הרזים. ירידה במשקל ופעילות גופנית סדירה ישפרו את קצב חילוף החומרים של בעל החיים, את אורח חייו ולבסוף גם את צמיחת השיער ונשירתו.

סיכום

לבעלי החיים יש פרווה, פרווה מתחלפת ומתחדשת, אי אפשר למנוע לחלוטין נשירת שיער מאחר ומדובר בתופעה טבעית ונורמלית, אך ניתן לצמצמם את מימדי תופעות הלוואי. ישנם כלבים וחתולים בעלי הרבה פרווה, מעט פרווה, ללא פרווה בכלל (ספינקס, כלב חסר שיער סיני, ועוד), חלק מבעלי החיים בעלי פרווה ארוכה וחלקם בעלי פרווה קצרה, יש גזעי כלבים בעלי מבנה שיער הדומה מאד לאדם (פודל יורקשייר טרייר, וכו') ונשירה כמעט אפסית אך לכולם מתחלפת ונושרת הפרווה לאורך השנה.

אם ניקח בחשבון שאדם ממוצע משיר באופן טבעי 60-300 שערות ביום מהקרקפת בלבד אזי נראה שהנשירה בכלב או בחתול אינה כה נוראית, בואו ונכניס מעט פרופורציות לחיים ולא נגזים, נשירת שיער בחתול או בכלב איננה סיבה לא לגדל בעל חיים בבית, שיער איננו מחלה מדבקת.

העור הינו האיבר הגדול ביותר בגוף בעל החיים והפרווה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, טיפול שוטף נכון יניב פרווה רכה, נעימה, נקיה, בריאה ומבריקה שנעים ללטף וזה כל הכיף, לא ?

שימו לב, אין בכוונת המאמר או כותבו להחליף חוות דעת מקצועית של וטרינר זה או אחר, במידה ולא הבנתם בדיוק את הכתוב במאמר פנו לייעוץ (לרופא הוטרינר המטפל או אלינו), אין בכוונת המאמר להכפיש את שמו של מזון מסויים או קבוצת מזונות.

© כל הזכויות שמורות - "הוטרינר שלי" - דר' שלי עינב.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבמאמר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מדר' שלי עינב.