הרעלת ענבים בחתולים ובכלבים

למעשה, עד לביסוסו של המחקר הראשון בנושא בשנת 2002 הרעלת ענבים נחשבה כעוד אגדה אורבנית אפופת ערפל שרב בה הספק על האמת, גם היום לאחר ביסוס אמיתות המחקר וגיבויו במחקרים נוספים עדיין לא נחשף כראוי כל הסוד אודות הרעלת ענבים בחתולים בכלבים.

טענות מסוימות מעלות סברות שונות הקשורות במקור ההרעלות בענבים, הדעות בנושא חלוקות ואין קביעה מדוייקת כי זן כזה או אחר של ענבים הוא הגורם, קליפת הענב או בשרו, צבע הענבים איננו משנה, גם ענבים מגידול אורגני וגידולי חצר דווחו כמקור להרעלות.

האמת היא שבשנות לימודי באוניברסיטה, טרם השלמת המחקר המדובר, לא לימדו על הרעלת ענבים ואת מקרה ההרעלה הראשון פגשתי בשנת הסטאז' שלי במרכז לרפואת חירום בטורונטו, קנדה. סנדי, כלבה מגזע דלמטי כבת שלוש שנים, אשר הגיעה למרכז ואובחנה כסובלת מכשל כליות חריף עקב אכילת חצי שקית צימוקים שחורים (כמאה גרם).

המקור להרעלה עדיין אינו ברור אולם נשללו בוודאות רעלנים אפשריים שונים בענבים כגון חומרי הדברה, מתכות כבדות, ופטרת הצומחת על גבי הפרי ומפרישה רעלנים (מיקוטוקסינים), עוד נתגלה כי הרעלה קיימת גם באכילת ענבים חסרי גרעינים ולכן ברור כי הרעלן נמס בנוזל ומקורו אינו בגרעין.

הרעלת ענבים עלולה לגרום לכשל כלייתי חריף ולהוביל למצב בו הכליות חדלות מלתפקד ולייצר שתן. כ- 50% מבעלי החיים הנפגעים בהרעלת ענבים עלולים למות כתוצאה מכשל כלייתי חריף.

הכמות המינימלית העלולה לגרום להרעלה:

15 גרם ענבים לכל ק"ג גוף = 150 גרם ענבים לכלב השוקל עשרה ק"ג

3 גרם צימוקים לכל ק"ג גוף = 30 גרם צימוקים לכלב השוקל עשרה ק"ג

יש לציין כי בספרות המקצועית מדווחים מקרים בהם כמויות נמוכות מהכמויות הרשומות מעלה גרמו להרעלה ולעומת זאת מדווחים מקרים בהם כלבים וחתולים אכלו כמויות גדולות מאד של ענבים או צימוקים ולא הראו אף סימן למחלה הקשורה לכך.

סימנים קליניים להרעלה:

הקאות

שלשולים

חולשה ואפטיה

אנורקסיה

שתייה מרובה

ירידה הדרגתית במתן שתן עד להפסקה מוחלטת

אבחון:

בדיקה קלינית

בדיקת דם כללית (התמקדות בערכי כליה)

בדיקת שתן כללית

טיפול:

עידוד הקאה (במידה וההגעה למרפאה עד ארבע שעות מאכילת הענבים)

טיפול בפחם פעיל לספיחת הרעלן ממערכת העיכול

עירוי נוזלים תוך ורידי

טיפול בחומרים משתנים

טיפול תומך כליות (במידה ואובחן כשל כלייתי)

כפי שבוודאי הבנתם מהמתואר מעלה אין קביעה ודאית בנושא הכמות הרעילה, סוג הענבים, צבע הצימוקים, וכו' ולכן עלי להמליץ בכל לשון להמנע ממתן ענבים ו/או צימוקים לכלבים ולחתולים באופן גורף ובכל חשד להרעלה לגשת במהירות האפשרית להבדק במרפאה וטרינרית, גם כאן, כמו בכל הרעלה, לזמן משקל נכבד בסיכויי הצלחת הטיפול בבעל החיים.

שימו לב, אין בכוונת המאמר או כותבו להחליף חוות דעת מקצועית של וטרינר זה או אחר, במידה ולא הבנתם בדיוק את הכתוב במאמר פנו לייעוץ (לרופא הווטרינר המטפל או אלינו).

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבמאמר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מד"ר שלי עינב.