שעלת המכלאות בכלבים

"שעלת המכלאות" / KCC / Kennel Cough Complex / Infectious tracheobronchitis הינה מחלה נגיפית (ויראלית) של דרכי הנשימה העליונות בכלבים המערבת את קנה הנשימה והסימפונות. המחלה מידבקת בנקל ופושה כאש בשדה קוצים בריכוזים צפופים של כלבים כגון מכלאות, ומכיוון שכך נתגלתה לראשונה נקרא גם שמה "שעלת המכלאות".

בניגוד למחלות אחרות לשעלת המכלאות לפחות שני מחוללי מחלה, האחד נגיפי (וירוס פאראינפולואנזה / שפעת, ריאו-וירוס, אדנו-וירוס והרפס-וירוס) והשני חיידקי (בורדטלה ברונכיספטיקה ו/או מיקופלזמה).

בספרות מסווגת המחלה כבעלת פוטנציאל מידבק גבוה מאד מאחר וגורמי המחלה מופצים בסביבה ברסס רוקי המופק בתהליך השיעול ו/או העיטוש של הכלב החולה ויכולים לשרוד זמן מה בסביבה, מחוץ לגוף הכלב גם על גבי בגדים, כלי מזון ומים, קירות, צעצועים וכדומה.

מרגע ההדבקות במחלה ועד תחילת הופעת הסימנים הקליניים עלולים לעבור מספר ימים עד שבוע.

חשוב לדעת - המחלה איננה מועברת לאנשים למרות הדמיון למחלת השעלת בילדים.

סימנים קליניים

כאשר המחלה מאופיינת כנגיפית בלבד, ללא מעורבות חיידקית סביר להניח כי נוכל לראות מופע קל בלבד של שיעול יבש, טורדני ותכוף, על גבול ההקאה ופליטה של מעט קצף לבן מדי פעם (בעיקר בתחילת המחלה), רבים מבעלי הכלבים נוטים לחשוב כי לכלבם "נתקע משהו בגרון" וממהרים לרופא הווטרינר להבדק.

כאשר המחלה מאופיינת במרכיב נגיפי בתוספת מרכיב חיידקי אחד או שניים המופע הקליני חמור יותר ועלולה להופיע גם הפרשה מוגלתית מהאף ומהעיניים המלווה לעיתים בחום, בירידה בתיאבון ובפעילות הגופנית ובאפטיה. חלק מהחולים במחלה עלולים לפתח דלקות ריאות במידה ולא טופלו כראוי בזמן או בשל מערכת חיסונית ירודה המתקשה להלחם בגורמי המחלה.

אבחון

אבחון המחלה מתבצע על בסיס הסימנים הקליניים והרקע למחלה (קרבה לכלב חולה, שהייה בפנסיון, הסגר, אימוץ ממכלאה וכו'), לעיתים ניתן להשתמש בבדיקות מעבדה ובצילומי רנטגן על מנת לשלול מחלות אחרות ובכך לבסס את האבחנה כי מדובר אכן בשעלת מכלאות ולא בגוף זר בקנה הנשימה או בדלקת ריאות.

טיפול

ככלל, שעלת המכלאות מופיעה בספרות כ-Self limiting diseas, כלומר, מחלה המסתיימת לבדה ללא טיפול לאחר כשבועיים עד שלושה. האמור נכון כאשר מדובר במופע הקל שאינו מערב הדבקות בחיידקים משניים אולם כאשר מדובר בזיהום חיידקי משני של רירית דרכי הנשימה יש לטפל באנטיביוטיקה על פי חומרת המחלה.

במידה ואין שיפור לאחר טיפול אנטיביוטי יש מקום לבירור מעמיק באם אכן מדובר בשעלת המכלאות או בגורם מחלה אחר בעל מופע קליני דומה.

מניעה

טיפול מונע היא צורת הרפואה היעילה ביותר כנגד הדבקות בשעלת המכלאות ולפיכך יש לבצע מספר צעדים:

יש להקפיד על חיסון משושה שנתי באופן סדיר (מחסן כנגד הדבקות בוירוס השפעת, והאדנו)
פעמיים בשנה, כשבועיים לפני העונות השנה בהן שכיחה המחלה (אביב וסתיו) או לפני כניסה לפנסיון יש לחסן הכלב בתרכיב כנגד שעלת המכלאות (ניתן בטיפות אל תוך הנחיריים ולא בהזרקה ! )
יש להמנע ממגע עם כלבים חולים או לא מחוסנים כיאות

לסיכום, מחלת השעלת איננה מחלה מסכנת חיים ואיננה מדבקת לאדם אולם מדבקת מאד לכלבים וטיפול מניעתי נאות בזמן הנכון יצמצם את הסיכוי לחלות במחלה.

שימו לב, אין בכוונת המאמר או כותבו להחליף חוות דעת מקצועית של וטרינר זה או אחר, במידה ולא הבנתם בדיוק את הכתוב במאמר פנו לייעוץ (לרופא הווטרינר המטפל או אלינו).

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבמאמר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מד"ר שלי עינב.